בלוג

לא כל הכלבים אוהבים תינוקות. זה לא כי הם בעלי אופי רע או כי הם חולקים על הדעה האובייקטיבית שפרי אהבתכם הוא התינוק המושלם ביקום.

"אחרי כמה חודשים הוא ילמד לבד שזה לא נעים לי" אתם מעודדים את עצמכם רגע אחרי שכף הרגל שוב טבעה בשלולית צהבהבה, מנסים להעריך עד

בכל פעם שאנחנו חוזרים הביתה והכלב קופץ עלינו בזנב מכשכש אנחנו נוטים לפרש זאת דרך האגו האנושי: הנה, רקסי סופסוף מכיר תודה על מאות השקלים

לא, מותק לא לעס את הרגל של השולחן, ריסק את החלון ופירק את הנעליים שלכם למולקולות כדי "לעשות לכם דווקא". סביר גם שהוא אינו סובל

בואו נתחיל מהשורה התחתונה שעושה את כל ההבדל: אין דין כלב שמירה כדין חיית מחמד. כשאימצתם את הכלב, האם רציתם שהוא ישמור על הבית או

יש לכם הרבה סיבות לרצות שהכלב שלכם ישב לפי פקודה בזמן שאתם איתו בחוץ, אך עסוקים לרגע ולא מעוניינים שישוטט שלא בפיקוח, או כשאתם בחברת

לראות אותו ולקנא. הכלב הצעיר שלכם בטוח, כשהוא יוצא החוצה, שהעולם הזה נפלא ונהדר ואין בו דבר שאינו שווה בדיקה. ואיך בודקים? מתקרבים, מרחרחים, מנסים