איך למנוע מהכלב גרימת נזקים לבית ולגינה

איך למנוע מהכלב גרימת נזקים לבית ולגינה

לא, מותק לא לעס את הרגל של השולחן, ריסק את החלון ופירק את הנעליים שלכם למולקולות כדי “לעשות לכם דווקא”. סביר גם שהוא אינו סובל מהפרעה אישיותית קשה.

הוא פשוט משועמם.

זוכרים את מריטת הגבות העצבנית של עינב בובליל ב”האח הגדול”? את הסוודר ששיפרה סרגה לעץ? את התיפוף האובססיבי של יוסי על הבטן? נכון שכל הפעולות האלה נראו אוויליות להחריד? אם זה מה שאנשים תבוניים (ברמה כזו או אחרת) מסוגלים לעשות כשכולאים אותם במתחם מצומצם ונטול גירויים חיצוניים, למה אתם מצפים מכלב?

לפני שבייתנו אותם, כלבים נהגו להשקיע את מירב יומם בחיפוש אחר מזון. הם נאלצו לרוץ, לקפוץ, ולהוציא המון אנרגיה. תהליך הביות לא ביטל את האינסטינקטים האלה, רק שעכשיו הם פועלים לרעתנו.

הגיל הפרובלמטי במיוחד נע בין שלושה חודשים לשנתיים. סביר להניח שבשלבים מאוחרים יותר, גם כלבים מבינים שרביצה ובהיה הן הדרך המוצלחת יותר לחיות, כי ממילא האוכל מגיע עם מלצר לפחות פעם ביום.

אבל מה עושים עד אז? שוב, כפי שפירטנו בהקדמה, ישנן שלוש גישות:

  1. הגישה החיובית –


    אם לפני שאתם יוצאים לעבודה תקחו את הכלב לסיבוב ארוך, תריצו אותו היטב, וגם תשאירו לו משחקים בבית, סיפקתם לו די חוויות לשעות הקרובות. השיטה הזאת אפקטיבית לאנשים עם זמן פנוי בבוקר ושאינם עובדים יותר מכמה שעות בודדות ביום, כי אחרי כמה שעות הכלב שוב צובר די אנרגיה כדי לחפש עניינים.

  2. גישה מגבילה –


    ניתן לרכוש כיום מעין גדרות וכלובים שתוחמים את שטח המחיה של הכלב בבית או בחצר. השיטה הזאת לא רעה, בעיקר אם יש לכם חצר שבה ניתן להקים לכלב איזור מוגן מתנאי אקלים, הכולל גידור, מלונה וצעצועים למשחק. הסכנה? פורצים שיגנבו את הכלב, או אנשים רעים שיחליטו להרעיל אותו, בצו של העיריה או על דעת עצמם.

    שיטת הקשירה בשרשרת בחצר איננה מומלצת משום שלאורך זמן הכלב עלול להיפגע בצוואר וברגליו, לפתח אגרסיות ותסכול ולהתפרץ לכשיושחרר מהרצועה.

  3. גישת ההתניה האופרטיבית –


    המתינו לרגע שבו הכלב מתחיל להשמיד אחד מחפצי הבית. לא רגע לפני ולא רגע אחרי, אלא בדיוק ברגע שבו הוא מתחיל בפעולת הכיסוח. מבלי שהוא רואה אתכם – קיראו “לא!” בקול תקיף וצורמני. כשהכלב יחפש במבטו את מקור הקריאה, קראו לו בחביבות והעניקו לו אמפתיה. כך, הוא לא יקשר אתכם עם האיסור, אלא יראה בו “כח עליון”. אם הוא ידע שאתם אלה שנוזפים בו הוא עלול לפתח רתיעה מכם ותסכול שיתבטאו בזמנים אחרים.
     

אבל מה עושים כשהוא משמיד את החפצים כשאתם לא בבית?

הדרך האפקטיבית ביותר, גם אם לא זולה, היא רכישת קולר ומשדרים אלקטרוניים והתקנתם באזורים ה”מועדים לפורענות”. עניין של כשלוש מאות דולר בארצות הברית וכאלפיים וחמש מאות שקלים בארץ. המקומות שבהם יותקנו משדרים ישלחו אות לקולר שעל צוואר הכלב, והקולר ישלח מכה חשמלית קטנה כשהוא יתקרב אליהם. לא מדובר במכה כואבת, אלא מפתיעה בלבד. אחרי כשבועיים-שלושה הכלב לא יתקרב יותר למקומות הספציפיים האלה.

נדגיש שוב: השוק החשמלי אינו מזיק ואינו כואב לכלב, אלא רק מפתיע אותו. לא היה עולה על דעתנו להמליץ על שיטה שעלולה להסב נזק לרוחו או לגופו של כלב, לא משנה מה אופיו.

אמרנו קודם, שבכל מקרה אצל רוב הכלבים יצר ההרסנות חולף אחרי גיל שנתיים. מדוע בכל זאת אנחנו ממליצים לחנך אותם ולא להמתין בסבלנות? ראשית, כי מידת הסבלנות של אחד מבני הבית עלולה להתקצר עד כדי פגיעה בכלב. יש אנשים שסוברים שהמקור להתנהגות הזאת הוא אופי רע, ולכן מחליטים להפטר ממנו. הסיבה השניה היא מהותית לא פחות: אם בתום תקופה של כמה שבועות הכלב ממשיך לנהוג כך, כנראה שמקור הבעיה איננו שעמום, אלא חרדה. אצל אחוז קטן של כלבים, הישארות לכמה שעות בבית, נתפסת כחרם שהלהקה, הלא היא בני הבית, גזרה עליהם. מבחינתו של הכלב בידוד מהלהקה הוא גזר הדין החמור ביותר שאפשר להשית עליו. חרדה נוספת שעלולה לגרור תגובות הרסניות של תסכול, מקורה באורח החיים האורבני: סירנות, זיקוקי דינור, שיפוצים – כל אלה רעשים שאנחנו כבני אדם יודעים לתרגם את משמעותם, אבל מבחינתו של כלב ממוצע עלולים להתפרש כשדה קרב מאיים.

במקרה של חרדות מן הסוג הזה, כמובן, מהרו להתייעץ עם וטרינר או עם מאלף כלבים.

ניתן לקיים שיעורים פרטיים בחווה, בבית הלקוח או במסגרת שהות בפנסיון כלבים בחוות הדוד משה.

לפרטים נוספים: יוני אנגלברג – 03-971-1111, או בנייד: 054-4961100

בואו לבקר אותנו, וגם אתם תבינו מדוע רוב הווטרינרים ממליצים עלינו

איך למנוע מהכלב גרימת נזקים לבית ולגינה
איך למנוע מהכלב גרימת נזקים לבית ולגינה
איך למנוע מהכלב גרימת נזקים לבית ולגינה
 

לפרטים נוספים: 03-971-1111, [email protected]